מתנות לאביונים
הגדרת המצווה, מה נותנים, למי, מתי וכמה — מלוקט מדברי הפוסקים.
"לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים."
משינוי הלשון בין משלוח מנות בו נאמר- 'איש-לרעהו' ביחיד ,לבין מתנות לאביונים בו נאמר 'מתנות לאביונים', ברבים. פסק מרן בשולחן ערוך (תרצד ס"א) שמצוה לתת שתי מתנות לשני אביונים, מתנה אחת לכל אביון. בכדי שיוכלו לשמוח עם כל בית ישראל. ואם נתן שתי מתנות לאיש ואשתו, וכן לאב ובנו הסמוך על שולחנו או לשני עניים יחד יצא ידי חובת המצוה. בזמנינו שישנה אפשרות לתרום בצורה טלפונית על ידי כרטיס אשראי, יוצאים בזה ידי חובת המצוה. כן הורה מורינו הגאון הראש"ל רבי יצחק יוסף שליט"א.
הגדרת ומקור המצוה
מה נותנים?
יוצאים ידי חובת "מתנות לאביונים" בנתינה לילד קטן שהוא אביון. (שם עמוד תרכט).
- יוצאים ידי חובה בין בנתינת מעות, בין בדבר מאכל או תבשיל. אך לא יוצאים בנתינת חפצים כגון: בגדים וסדינים וכיו"ב.
- גם הנותן צי'ק יוצא ידי חובה לכתחילה, כיון שיכול לאחר הפורים לפדותו ולקנות בו ושם כסף עליו, משא"כ חפצים שאין שם 'כסף עליהם'.
- המוחל לחבירו האביון על חוב שחייב לו, לא קיים את המצוה כלל כיון שעתה לא קיבל ממנו כלום.
- אין לתת מתנות מכספי מעשר (אא"כ אמר בזמן שהתחיל להפריש "בלי נדר",והשעה דחוקה לו), אך אם נתן מתנות לשני אביונים מכסו, ולאחר מכן רוצה להוסיף ולתת עוד רשאי לתת מכספי מעשר.
- הנותן לגבאי צדקה או לרב בית הכנסת וכיו"ב, שמחלקם בו ביום, יוצא יד"ח מתנות לאביונים, ולא צריך שהאביון ידע ממי קיבל.
הגדרת עני ואביון
הגדרת עני הוא מי שאין לו סכום כסף למאכל ומשתה למשך שנה שלימה לו ולכל בני משפחתו.(כי בא מועד, חול המועד)
החייבים במצוה
- כל אדם מגיל מצות ומעלה חייב במצוה זו.
- גם הנשים מחוייבות לשלוח משלוח מנות, וכל אשה תשלח לרעותה.
- טוב להרגיל גם את הילדים הקטנים שהגיעו לגיל חינוך להקפיד לתת מתנות לאביונים. ' והנכון שהאבא יתן על בני ביתו'.
- אדם הנשוי לאשה, עליו לדאוג לה, (וכן ידאג לבניו ובנותיו הגדולים), שתוכל גם היא לקיים מצוות מתנות לאביונים, כי לפעמים מרוב טרדות ההכנות לפורים, שוכחת האשה לשים לב לקיום המצוה, ואם בעלה לא יהיה אחראי לתת גם עבורה בשליחותה מעות "מתנות לאביונים", היא עלולה להפסיד את קיום המצוה.
זמן המצוה
- מצות מתנות לאביונים ביום ולא בלילה, ויעשנה לאחר קריאת מגילה, כיון שעיני העניים נשואות למקרא מגילה.
- רשאי לתת מתנות לאביונים כמה ימים קודם פורים, ובלבד שיודע שלא ישתמש האביונים עד יום הפורים.
- במקום שאין עניים, יכול לעכב את המעות אצלו, ויתן אותם אחר כך במקום שירצה.
סכום ושיעור המתנה
- מן הדין יוצאים יד"ח אפי' בפרוטה. אך טוב לכתחילה שתהיה מתנתו 'במחיר של סעודה' (מנת פלאפל), וכל המרבה הרי זה משובח.
- "אין מדקדקים במעות פורים אלא כל הפושט יד נותנים לו". וכתב הרמב"ם (הלכות מגילה פ"ב הי"ז) 'מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים, יותר מלהרבות בסעודת פורים, ובמשלוח מנות איש לרעהו שאין שמחה גדולה ומפוארה אלא בלשמח לב עניים ויתומים ואלמנות…
למשלוח מתנות לאביונים דרך המוסדות
המוסדות מחלקים את המתנות ביום הפורים עצמו.