אם נזכיר מושג מרכזי המתאר את תהליך הרוממות והזיכוך של נשמת הנפטר בעולם העליון נשתמש במושג עילוי נשמה.
תהליך זה מתבצע באמצעות מעשים ומצוות שעושים החיים לזכותו של הנפטר.
רעיון זה מושרש באמונה שפעולות שנעשות על ידי החיים יכולות להשפיע על מצב נשמות הנפטרים בעולם הבא.

מקורות

המושג עילוי נשמה נובע ממקורות רבים בתורה, בתלמוד ובמדרשים.
לדוגמה, בתלמוד הבבלי (מסכת שבת קנב ע"ב) נאמר שהנשמה ממשיכה להתעלות גם לאחר מותו של האדם.
הרעיון הבסיסי הוא שהנשמה זקוקה לזיכוך ותיקון, על ידי פעולות ומעשים כולל של הקרובים לה כדי לזכות בכך.

דרכים לעילוי נשמה

קיימות דרכים שונות לעילוי נשמה, המבוססות על מצוות ומעשים טובים שמבצעים החיים:
אמירת קדיש: אחת המצוות המרכזיות לעילוי נשמת הנפטר היא אמירת קדיש.
תפילה זו נאמרת בעיקר על ידי קרובי משפחה של הנפטר, במיוחד ילדים, ומשמעותה בקשה להגדלת שם השם בעולם.

לימוד תורה: לימוד תורה לעילוי נשמת הנפטר נחשב לאחת הדרכים החזקות ביותר להשפיע על מצבה של הנשמה בעולם העליון.
מקובל ללמוד פרקי משנה או כל פרק תורה, במיוחד באזכרות ובימי זיכרון.

מעשי צדקה: מתן צדקה בשם הנפטר נחשב למעשה שיש לו כוח רב.
הצדקה מסמלת את המשכיות מעשיו הטובים של הנפטר בעולם הזה.

הדלקת נר נשמה: נוהגים להדליק נר נשמה לזכרו של הנפטר, במיוחד בימי זיכרון.
האור בנר מסמל את אור הנשמה, וזו דרך פשוטה אך סמלית לעילוי נשמה.

תפילות מיוחדות: קיימות תפילות נוספות כמו "אל מלא רחמים", המוקדשות לזכרם של נפטרים ומתמקדות בבקשה להקלת דינם ולעליית נשמתם.

כתיבת ספר תורה או תמיכה במוסדות תורה: תרומה או כתיבת ספר תורה נחשבים למעשים עליונים במיוחד, המייצגים את הקשר המתמשך של הנפטר עם עולם המצוות.

היבטים הלכתיים ומסורתיים

בעוד שהאמונה בעילוי נשמה מבוססת בעיקר על מסורת ואמונה עממית, ישנם דיונים הלכתיים סביב הנושא.
השאלה המרכזית היא כיצד מעשיהם של החיים משפיעים על נשמות הנפטרים.
הרבנים לאורך הדורות הדגישו שהמעשים הטובים נעשים כזכות לנפטר, והם מראים את ההמשכיות של השפעתו בעולם.

ימים מיוחדים לעילוי נשמה

ישנם זמנים מיוחדים שבהם נהוג להקדיש תשומת לב לעילוי נשמה:
יום השנה לפטירה: ביום זה מתאספים קרובי משפחה וחברים ללימוד תורה ואמירת קדיש.
חגים, מועדים וימי השובבי"ם: נהוג להזכיר את הנפטר בתפילות מיוחדות כמו יזכור.
עילוי נשמה הוא ביטוי עמוק לאמונה היהודית בחיי נצח וביכולת של החיים להמשיך ולתרום לנשמות הנפטרים.
באמצעות מצוות, תפילות ומעשים טובים, יכולים החיים לחזק את הקשר עם יקיריהם שאינם עוד ולפעול לרוממות נשמתם בעולם הבא.
רעיון זה מחזק את הערבות ההדדית בין החיים למתים, ומהווה חלק בלתי נפרד מהמורשת והזהות היהודית.