ברכת ברקים ורעמים

(על הברקים מברך:)
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית:

(על הרעמים מברך:)
בָּרוּךְ אַתָּה ה' , אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם:

ברכת הקשת (הרואה קשת צריך לברך ברכה זו, ואסור להתבונן בה אלא רק בראיה קצרה לצורך הברכה:)
בָּרוּךְ אַתָּה ה' , אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹכֵר הַבְּרִית נֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ וְקַיָּם בְּמַאֲמָרוֹ:

משמעות הברכות: ברקים, רעמים וקשת בענן

על פי התורה וחז״ל

ברכת הברקים – “עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית”

המשמעות:
חז״ל קבעו לברך על הברקים משום שהם תזכורת מוחשית לראשית הבריאה, לגילוי הכוח האלוקי בעולם. הברק, שנראה לפתע ומאיר את השמים בשבריר שנייה, מבטא את פעולתו הבלתי־אמצעית של הבורא בתוך חוקי הטבע.

מקורות:

• בתורה נאמר: “וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר” (בראשית א׳), והאור הראשון מתואר במדרשים כברק המאיר את העולם.
• חז״ל במסכת ברכות כט ע״א: כל תופעה שמגלה כוח חדש בעולם מברכים עליה “עושה מעשה בראשית”.

ברכת הרעמים – “שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם”

המשמעות:
הרעם, בקולו האדיר, נתפס בדברי חז״ל כהתגלות של כוח שמחזיר את האדם ליראה טבעית.
הוא מזכיר שאין העולם מופקר יש בעל בית, ויש כוח שממלא את העולם כולו.

מקורות:

• בתהילים כ״ט: “קוֹל ה' בַּכֹּחַ, קוֹל ה' בֶּהָדָר” – הרעם מתואר כקול ה'.
• במסכת ברכות נט ע״א: “על הרעמים… שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם”.
• בגמרא נאמר שהרעם נברא “לפשט עקמומית שבלב” – כדי לעורר את האדם מתרדמתו הרוחנית.

ברכת הקשת – “זוֹכֵר הַבְּרִית נֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ וְקַיָּם בְּמַאֲמָרוֹ”

המשמעות:
הקשת היא סימן לברית שכרת ה' עם נח ועם כל העולם לאחר המבול.
לכן כשאדם רואה קשת, הוא איננו רק צופה ביופי הטבעי הוא נזכר בברית של שמירה, רחמים והבטחה אלוקית לעולם.

מקורות:

• בראשית ט׳ י״ב–ט״ז: הקשת מופיעה כסימן הברית שלא יבוא שוב מבול להשחית את העולם.
• חז״ל במסכת חגיגה טז ע״א: אסור להתבונן בקשת יותר מדי, מפני שהיא דימוי להתגלות שכינה.
• הרמב״ם ורש״י מסבירים שהקשת היא עדות לכך שהברית קיימת “לעולם”.