על הפרשה: עבודה זרה אז והיום

"וָאֵפֶן, וָאֵרֵד מִן-הָהָר, וְהָהָר, בֹּעֵר בָּאֵשׁ; וּשְׁנֵי לוּחֹת הַבְּרִית, עַל שְׁתֵּי יָדָי: וָאֵרֶא, וְהִנֵּה חֲטָאתֶם לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם–עֲשִׂיתֶם לָכֶם, עֵגֶל מַסֵּכָה:  סַרְתֶּם מַהֵר–מִן-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה אֶתְכֶם."

מה היה החטא הגדול?

בלי להאריך בדברים על העניינים שהתבהרו כבר בפרשת "כי תשא", יודעים אנו כי עיקרו של חטא העגל היה באמונה התלותית בנוכחות מתמדת של ניסים ונפלאות, וכשזה נעלם לרגע מיד הם חיפשו תחליף.
ואף יותר מכך מובא בספרי הקבלה כי עם ישראל היה במצב אמוני חזק מאוד, אמנם כזה שמורגל בנוכחות תמידית של מנהיג פלאי שמחולל להם נסים ונפלאות בכל עת, אלא שנוסף עליהם היו הערב רב, אותם קבוצות שהצטרפו אליהם ממצריים. עד אותו היום הם ישבו בשקט, בצד, הם הבינו את פחיתותם ולא ניסו להתערבב, בטח שלא להפוך לחלק מהעם, ובטח שלא לקבוע עבורו דברים או להוביל, ופתאום עכשיו מה שהם ניסו זה להוביל.

אהרון מנסה להציל את העם, ודווקא זה מה שמכשיל.

הערב רב פונים שוב ושוב לאהרון ומדברים כביכול בשם מצוקת העם "עשה לנו אלוהים", חסר לנו את משה, חסרה לנו נוכחות של מנהיג, הם באים ומשתמשים במצוקה הכללית של כולם בכדי להפוך את עצמם לנציגי העם.
ואהרון הכהן שקולט את זה מיד אומר לעצמו מה פתאום שהם יהפכו לחלק מהעם, בשום פנים ואופן, אני אארגן להם משהו בפני עצמם, באחריותי לשמור על הבידול הזה, העם שלי ישרוד את זה ותיכף משה יחזור והכל יסתדר, אבל לערבוב עם הערב רב אסור לקחת סיכונים, ומתוך הכוונה הזו הוא הלך ועשה עבורם את העגל.
וזה בדיוק מה שהכשיל, כי העם הכשר אלו שלא היו חלק מהערב רב היו מצליחים לשרוד באמת לו כל מה שהם היו מתמודדים מולו זה עיכוב ותו לא, אך ברגע שהם ראו את הררי הזהב והתכשיטים בוערים באש, ומתוך כל זה יוצא העגל, חלקם הגדול נסחפו בלבם, קשה להישאר אדישים מול פלא שכזה, וזו היוותה עבור רבים נקודת משבר אישית באמונה.

לא כל הנוצץ והזהב- אמת!

עבור רבים מאיתנו הנושא הזה של המוצלח והטוב היפה והנהדר זהו המכשול בדרך אל האמת והנכון החכם והצודק.
המסר האקטואלי במבט לימינו אנו הוא חד ונוכח.
המרדף אחרי הדברים שמרגישים ונראים הדבר הנכון והקולע רק בגלל אלמנטים חיצוניים של כח כבוד ועצמה, לפעמים הוא הוא המכשול בדרך אל מה שאמת ונכון.
החיפוש והעניין שלנו חייבים להיות ממוקדים סביב מהות ותוכן, סביב אמת ופנימיות, ולא סביב כל השאר. גם אם אנחנו לעיתים מרגישים המיעוט, החלש, הלא פופולארי, תמיד נזכור שעוד מעט חוזק, עוד טיפה סבלנות ואורך רוח, האמת הנצחית תצא לאור.
לא נותנים למעטפות חיצוניות לשאוב אותנו ואת חיינו לתוכם, נדרש מאיתנו להיות טיפה חכמים יותר, טיפה מתוחכמים יותר, ולהתחבר לדברים מצד מהותם והאמת שבהם ולא רק בגלל המסר והתדמית שהם מנסים לשווק לנו ולקנות אותנו באמצעותם.

בוחרים בתורה ובחכמי התורה גם אם נבין ונרגיש את הרווח שבכך רק לאחר זמן !