פרשתינו, פרשת נח, היא פרשה מרתקת ונפלאה.
כבר בפסוק הראשון, אנו מוצאים מטען עצום של רמזים ולימודים לחיים, בהם נתבונן כעת.
"אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת האלוקים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" (בראשית ו', ט')
"נח איש צדיק" – האם נח אכן היה דמות חיובית לחלוטין?
היה דורש חכם עובדיה, את מה שהיה אומר ר' בונים מפשיסחא על נח: שהיה 'צדיק בפרווה שלו'.
מה פירוש צדיק בפרווה שלו? אדם שקר לו למשל, יכול להביא תנור ולחמם את כל החדר, ובינתיים גם אחרים יתחממו.
לחילופין, הוא יכול לקנות לו מעיל פרווה שיחמם בו רק את עצמו.
והנה, חימום החדר הוא האפשרות הטובה והאלטרואיסטית יותר.
על ידי זה, גם האדם מתחמם, וגם כולם מתחממים יחד עמו.
אותו דבר נח. נכון, הוא עבד מאד קשה לעשות את ציווי ה', לבנות תיבה.
הוא ספג חירופין וגידופין מבני דורו, והכל מתוך תקוה שאם יתעוררו בתשובה ויתקנו דרכיהם, ההרי שההשפלה שסבל מפיהם לא תהיה בחינם.
אבל, הוא לא התאמץ מידי הרבה כדי לקרבם לה' ולהחזירם בתשובה.
יוצא, שבמקום שיחמם את עצמו ויחמם את כל בני דורו לעבודת השם, הוא היה 'צדיק בפרווה שלו' ורק לעצמו חימם בבניית התיבה.
באיזה גלגול נח תיקן את הפגם הזה?
אומר ה'מגלה עמוקות' שנח התגלגל במשה רבנו, כדי לתקן את הפגם הזה. כיצד? על ידי שמסר נפש עבור טובתם של ישראל ולימוד התורה לעם ישראל.
במה נח הצטיין, ומי למד ממנו?
אברהם אבינו זכה, בחייו, להכיר את סבא-נח (שרק היה עשר דורות מעליו).
כתוב במדרש, 'אברהם בן נ"ח, כשמת נח'. כלומר, אברהם אבינו היה בן 58 כשנפטר נח.
בינתיים, הוא דיבר איתו ושאל, 'איך ניצלתם בתיבה?', ענה לו נח, 'על ידי שהיינו עושים חסד עם הבהמות ועם החיות ונותנים להם לאכול'.
לכן, אברהם אבינו אמר 'גם אני אתן לבריות אוכל.
אני אעשה בית גדול, וכל הבריות שיבואו יהיה להם לאכול ולשמוח', וככה עשה אברהם אבינו עליו השלום.
נתן לבריות לאכול ונתן להם בית ללון בו. ואת כל זה הוא למד מנח.
אז למרות שנח לא עשה כל מה שאפשר עבור בני דורו, כאשר הוא היה בתיבה, הוא עשה מעל ומעבר.
העולם ניצל בזכות התמסרותו לחסד ונתינה, וכאשר אברהם אבינו הניח את אבני יסוד לבנין עם ישראל, ובכלל – לבניית עולם מתוקן אחרי המבול, החסד היה הדבר הראשון. מדהים!
"אלה תולדות נח, נח איש…" מדוע השם "נח" כתוב פעמיים?
ר' אברהם רפול ע"ה, כשהיה מוסר, כל יום, דברי מוסר בישיבת 'פורת יוסף', שאל את השאלה הנ"ל.
וענה על פי תורת הקבלה. "נח" מלשון מנוחה.
כתוב ב'זוהר הקדוש', מתי יש מנוחה? כששוֹרה השכינה הקדושה.
אם אין שכינה, אין מנוחה. אנחנו צריכים לעשות נחת רוח לשכינה הקדושה, ואף להתפלל שתשרה שכינה בתוכינו.
בכל יום השכינה בצער גדול, כי אין בית מקדש ואין לה איפה להיות. לכן צריך האדם לבכות על צער השכינה.
לפי הפסוק הזה, מתי הוא הזמן המתאים ביותר לבכות על צער השכינה?
אמר הרב רפול, שה'נֹח' הראשון שבפסוק, זה ראשי תיבות 'נקודת חצות', ו'ה'נֹח' השני הוא 'נץ חמה'. ומי שקם לומר תיקון חצות ב'נקודת חצות', ואף משכים להתפלל שחרית ב'נץ חמה', הוא אדם ירא שמיים.
איך יודעים שהוא ירא שמים?
על זה כתוב 'איש' שהראשי תיבות של זה- 'אדם ירא שמיים'.
אז הדרך היחידה לנצל את הלילה לעבודת ה' – זה ע"י אמירת תיקון חצות (והשכמה לתפילה בנץ החמה)?
לא! לילות החורף הארוכים הם זמן מושלם לתורה ולתפילה. "הנה, ברכו את ה' כל עבדי ה', העומדים בבית ה' בלילות…" (תהילים קל"ד א'). כמה אדם ישן ביממה? חמש שעות, שש שעות. יותר משש שעות לא צריך לישון. ולכן לילות החוף נקראים 'לילות הזהב', כי האדם הולך ועוסק בהם בתורה הקדושה.
הרמב"ם אומר, שאדם לא יאבד שום לילה מלימוד התורה.
כשאדם מנדד שינה מעיניו והוא קם בלילה ללמוד, זה מראה שהוא לומד תורה לשמהּ.
מי שלומד תורה לשמהּ, 'זוכה לדברים הרבה נקרא רֵעַ, אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות'.
רק לימוד תורה? למדנו מנח ומאברהם עד כמה חשובה מידת החסד.
ושמא קיים קשר בין לימוד התורה למידת החסד?
כתוב 'ותורת חסד על לשונהּ' (משלי ל"א, כ"ו).
נשאלת השאלה- יש תורה של חסד ויש תורה שהיא לא של חסד?
אלא, תורה לשמהּ היא תורה של חסד.
ועכשיו זו הזדמנות גדולה, היות והחורף לפנינו וצריך שבעזרת השם ניקח את הזמן הזה בשביל ללמוד תורה.
ובפרט שהתחלנו את התורה מחדש, התחלה חדשה.
באיזה לימוד תורה כדאי להתמקד?
צריך לקבל על עצמנו קבלות להתמיד ב'שניים מקרא ואחד תרגום', לימוד רש"י, 'חוק לישראל' וכו'.
הגות ומחשבה
הגות ומחשבה
הגות ומחשבה